היום אני כותב בעפרון
אני מטפח אכזבות
ולא מפתח ציפיות
היום אני מזייף ומכחיש אהבות
היום החלומות הם בלונים וסופם
ידוע מראש.
היום התקוות רק מכאיבות.
מחר שוב אחזור להיות עלם חולמני,
אופטימי עד טמטום, נאיבי עד ארץ לעולם לא
מחר אעמיס ואסחב עוד ועוד על הגב, לא אקשיב לאף אחד, לא אשבר.
מחר אחזור להיות צודק כמו רובין הוד.
אבל היום אני יודע שרובינים מתים מהר או נכלאים, או בוחרים צד:
הצד שהם גנבו ממנו או הצד שהם גנבו עבורו.
היום אני יודע שרובינים כאלה הם רק מזוכסיטים והסבל הולך יד ביד עם הצדק.
היום וונדי לא יודעת מה זה ארץ לעולם לא,
היום וונדי מבקשת שתגדל כבר
היום וונדי לא רוצה תירוצים ולא סיפורים
היום אין מחשבות שמחות ואבקת פיות.
היום כל האגואיסטים והקנאים והמציאותיים והחסרי מעוף והבינונים והישירים והפולטיקאים צודקים.
היום הם ניצחו
היום אני לא כותב בעט שירים, לא עבדכם הנאמן
לא כותב המצאות, סיפורים ואת כל היופי בעולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה