סיפורים

אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים.

רובם שקריים.

אמא שלי תמיד אומרת fake it until you make it והבעיה עם זה שזה נכון.

בכדי להיות אלוף עולם אתה צריך לומר לעצמך לפחות 300 פעם בשנה שאתה תהיה אלוף עולם, גם אם זה שקר ובסוף לא תהיה, אם לא תשקר לעצמך בטוח לא תהיה.

יש לי מכרה שאומרת שאם היא הייתה רוצה היא הייתה אלופת עולם בטיפוס, פשוט היא לא רוצה שיהיו לה שרירים.

היא מאמינה בזה בכל ליבה, היא לא יודעת מה זה לדמם מקצות האצבעות, לעשות אימונים לשרירי הליבה ב6 בבוקר ואחר כך לנסות לטפס שוב בערב, ליפול 100000 פעמיים כדי להצליח פעם אחת ובכל זאת לא לעמוד על הפודיום אבל היא באמת מאמינה שאם היא הייתה "רוצה" היא הייתה אלופת העולם.

ברור לחלוטין שברגע שבו הגוף משדר לה להפסיק לאחוז היא מפסיקה במקום להלחם ולאחוז אך עדיין היא מתרצת, “לו הייתי רוצה... אז הייתי...”.

נכון, כוח הרצון הוא הכוח הכי חזק שיש אבל את לא יודעת שהיית נשברת, אני יודע, כמו שאפרים שמיר שר לעופרה, ככה אני יודע.

כתבתי לה מכתב פעם,אני זוכר שקיעה של יום קיצי וריח של דשא שהרגע כוסח כשהכנסתי לה אותו לתיק, סיפרתי לעצמי שהיא תקרא ותקפוץ עליי , ארים אותה כמו נסיך מהאגדות ונסע לטפס ביוון או תאילנד, לה סיפרתי במכתב את אותו הדבר.הדשא לא היה הדבר הירוק היחידי שכוסח באותו הקיץ.

היא עדיין לא רוצה שרירים, אני עדיין כותב שירים, אנחנו שנינו כמו האיש הירוק והאיש הכחול, מסיפור אחר. 

https://www.youtube.com/watch?v=CiMpeV5UX4M

אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים ואחוזי הצלחה של תרופות הפלסבו רק עולים, אנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו מאמינים במונוגמיה, מאמינים בנישואין, מאמינים בגירושין מאמינים בפרק ב'.

למעשה, אנחנו צריכים לספר לעצמנו סיפור שהוא כרגע שקר מוחלט

אחר כך להתחיל להפוך אותו למציאות בכך שנספר לעצמנו מספיק אמת בכדי לדעת איפה אנחנו באמת עומדים ומספיק שקר בכדי לא להתייאש ולוותר. A target without a plan is just a wish.

אז אני משקר לעצמי ואז נפגע, מאבד את האמון, מבטיח לא לעשות את זה שוב, מתנצל, סולח ושוב חוזר חלילה ולא חס על נפשי.