אני לא פטריוט
גדול, לא
סופר את השנה העברית ובכל זאת כותב בעברית,
מרק פטריות.
שנת 2013
הייתה השנה הציונית שלי,
אחרי שהתאמנתי קשה והתלוננתי
הרבה ראו פוסטים קודמים ^
, טסתי להתחרות ב7
אליפויות ברחבי העולם +
שתי מחנות אימונים בחול.
כבר בתחילת
השנה החלטתי שאני מתאמן בארץ ומתחרה
בח"ול.
אם להודות על
האמת אז לא פעם פזלה עיני אל ח"ול,
בעיקר בימות הקיץ הקרים
באוסטריה, סיפרתי
להם כמה יותר חם בארץ והם סיפרו לי כמה
יותר קר שם בחורף ודכאוני.
בילינו עונה
שלמה יחדיו, פגשתי
אותם בכל התחרויות ומרובן חזרנו יחד
להתאמן באוסטריה לקראת התחרות הבאה.
הפכתי לשגריר
ישראלי, הקפדתי
להביא להם במבה וחלווה בכל נסיעה.
הפסקתי להתלונן
על המצב כאן, כי
מי שעושה לא מתלונן ומי שמתלונן לא עושה.
במהלך העונה
הם כבר תיכננו לאן יסעו החורף הזה,
דיברו על נורווגיה וגם על
ספרד, אני
ידעתי שמכסת הטיסות שלי לשנה הזו נגמרה
היות ונסעתי לתחרויות.
החלטתי לשכנע
אותם לבוא ארצה,
כי החורף כאן הוא העונה
המושלמת לטיפוס ויש מה לעשות בארץ.
בהתחלה לא
האמנתי בזה,
הסתכלתי על ספרד וכמות
הסלע שם ובכל זאת ידעתי שישראל בתנופה,
תנופת בילוט,
תנופת קירות חדשים ובעיקר
תנופת מוטיבציה.
בחור רציני
אחד, הייקו
שמו, מאמן
נבחרת אוסטריה שמע את דברי וביקש עוד
מידע, מידע
על הסלע ומידע על האתרים ששווים ביקור.
כך הפכתי
למשווק והתחלתי למכור מוצר שאין לי ברירה
אלא להאמין בו.
אמרתי לו שזה
לא כמו ספרד והסלע כאן הוא נדיר במקצת,
סיפרתי לו על הבעיות עם
רשות הטבע והגנים אבל באותה נשימה גם
אמרתי לו שמסתדרים וששווה לבוא.
במהלך השיווק
, אחרי
תקופה ממושכת בח"ול
כבר התגעגתי ארצה,
לחברה,
למשפחה וגם להיות קצת ראש
ולא רק זנב.
אולי אפילו
אפשר לומר שקצת התאהבתי בישראל שהייתה
לי מתחת לידיים וסוף סוף הבנתי את התפקיד
שלי.
עלי לסלול את
הדרך הזאת ולקחת תנופה חזקה מהארץ ולייצג
אותה בתחרויות הבינלאומיות.
הבנתי שבמקום
להתלונן על מה שאין לנו אפשר לברך את מה
שיש ולבנות מה שחסר.
כשחזרתי ארצה
ראיתי שאנחנו שם,
הסתכלתי סביב וראיתי אנשים
עושים, כאן
התחיל החיבור שלי עם 3rd
rock , נכון יש להם שם באנגלית
אבל הם לגמרי כחול לבן,
אנשים נפלאים שהוכיחו לי
שאפשר לעבוד קשה כשיש משמעות גדולה ואני
גאה לייצג אותם ואת הערכים שהם עומדים
מאחוריהם!.
העונה נסתיימה
והרגשתי מלא גאווה לקחת את ישראל למקומות
שהיא עוד לא היתה בטבלה הבינלאומית.
הייקו חשש
שמסוכן כאן,לאחר
שסיפרתי לו את המצב הוא השתכנע והודיע
שהם מגיעים. עשרה
חברה לעשרה ימים,
פיניתי לי זמן וככה הפכתי
למדריך טיולים,
כי "כל
אחד מביא אחד”.
למדתי לא מעט
על המדינה הזו,
הצגתי אותה באופן ניטרלי,
סיפרתי את כל הרע וגם את
כל הטוב, גם
דיר אל יאסין וגם מקסים,
גם הנכבה וגם העצמאות.
מקומות קדושים חברים טובים,
אייל שני בפיתה וכמובן
סלע, סלע,
סלע.
את הסילבסטר
הקודם ביליתי בחלומות על אוסטריה,
בסילבסטר הזה אוסטריה
הייתה כאן.
2014
כבר התחילה ואיתה גם תוכנית
האימונים הכוללת בתוכה 9
תחרויות ברחבי העולם.
כשאני מתחרה
ישראל כתובה לי על הגב קצת מעל המספר,
השנה אני מקווה להרגיש
אותה דוחפת אותי למעלה...סטופ,
הנה באה לה תלונה,
לכי.
אני לא חובב
מרק פטריות, אני
לא פטריוט בגלל שאני לא שלם עם כל מה
שהמדינה הזו עושה ובכל זאת,
אני חי בה.
אני רוצה
לשנות מה שאני יכול ולנסות לשנות את מה
שאני חושב שאני לא יכול,
אני גם רוצה להתלונן שמגיע
לי, שזה
לא פיירי, לרקוע
ברגליים ולצעוק אל השמיים,
לשאול למה לא אוגנדה ,
למה לא ספרד,
למה הכיבוש,
למה לא שלום למה שמאלנות
אבל מי שמתלונן-
לא עושה,
ובענף הטיפוס הישראלי,
עושים.
אם כבד לבבכם כעופרת אם אבלה בגופכם הנשמה- https://www.youtube.com/watch?v=X6rsfFU6J1o
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה