מחקרים הראו שאנשים
מאושרים רואים את העתיד ורוד יותר ממה
שהוא.
הם רואים את עצמם כטובים
יותר ממה שהם.
מחקר נוסף שנערך על בני
נוער השווה בין בני הנוער המבלים בקניון,עם
חברים ובכלל-"נהנים",לעומת
בני נוער השוקדים על הלימודים או עוסקים
בפעילות ספורטיבית טובענית.
המחקר הראה כי לקבוצה
הראשונה יש פחות סיכויים לאושר מאשר
לקבוצה השנייה.
הקבוצה הראשונה מפתחת
התמכרות להנאות מיידיות,אוכל,סמים,אלכוהול,יחסי
מין וכו' ומתארים
תחושת ריקנות מתמדת,
בעוד הקבוצה השנייה מתארת תחושת
סיפוק.
אני נוטה לחשוב שאושר
הוא רגעים,רגעים
שבהם השגת משהו גדול ואתה מסופק,תוך
כדי גם נהנת ואז משתחרר במוח איזה חומר
ואתה מאושר,ל10
דקות אולי יותר.
לא סתם כתבו בהכרזת העצמאות של ארצות הברית שכל אחד רשאי לבצע את "המרדף" שלו לאושר,יכלו לכתוב שכל אחד רשאי להיות מאושר,אולי התכוונו שהאושר נמצא בעצם במרדף? ואין יעד סופי?ואולי אושר זו סתם אשליה,פנטזיה כזו שלא תואמת את המציאות בכלל,הרי מי ש"מאושר" רואה את המציאות ורודה יותר.
מישהו חכם אמר פעם"אושר
אמיתי רק אם חולקים אותו"
אז אני מחלק אותו לכולם
ואם אני עצוב , אני שומר את העצבות איתי
קרוב קרוב
ככה שאם יבוא לי איזה
אושר במקרה, אני
לא אראה את העתיד ורוד יותר ממה שהוא או
את עצמי טוב יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה